דרוויניזם, אה?

אני מאשימה  
כל אבן דרך שניצבה
במה שנשאר
ממה שנהרס
בטבע שלנו.

מה הטמטום שאחד יהרוג את השני מתוך רעב?

לפעמים בא לי לעבור לפאקינג גלויות של אסטרונאוטים.

פעם אנשים היו נהנים מיופי של מדבר, מירוק של יער,
עכשיו הכל פקוק.


החזק שורד אה?
זה כי יש לנו שכל (אם בכלל אפשר לקרוא לו כך)
הטבע לא שורד לידנו,
הטבע פשוט ותמים.


דרוויניזם, אה?

אנחנו אלו שצריכים למות (וכן ככה אני חושבת)
אנחנו הכי חלשים
אנחנו שלא מסתדרים עם דברים,
פשוטים כמו שהם,
ומחפשים  דברים חדשים.


השנאה נובעת משעמום, ורעיונות נובעים מחוסר ברירה.


אז מה בסוף?
דרכים מהירות יותר או שמיים יפים?

עוד מעט השמיים יהיו פקוקים.

הרג לשם מסחר.
כמו שאמרתי הטבע פשוט
וכן גם החיה,
ולכן אם כלבי היה חי בטבע
היה אוכל חתול או ארנבת
וגם זה רק  כשהיה מוצא.
אנו הורגים נשמות
רגשות
געגוע (כלב שחוזר אל הבית אם נאבד)
אהבה (חתלתול שמתחכך ברגלך)
שמחה (כשהגור מקשקש בזנבו)
כאב (ואני ראיתי פרה בוכה, מתוך כאב)

לשם מסחר
לשם כסף!!!

אני רוצה להיוולד עוד לפני שנוצר,
זה לא שחסר לי
זה גם לא שיש לי הרבה
הוא פשוט מגעיל אותי...
השטר הכי  גבוה אינו משתווה
לאהבתי.

להם אין את זה הם כל כך טהורים
וכמו ילדים תמימים הם נשחטים ומתים
תחת החרא במחשבה שלנו

דרוויניזם, אה?