הירח המלא שזרח בקרחת היער נראה מוזר היום. עננים כסופים כיסו
חלקים ממנו וגרמו לו להיראות טהור ונינוח.
רוח חמימה נשבה והניסה את הצינה. הרוח העיפה עלים יבשים
במעגלים סביב האגם.
השקט ששרר, שם בקרחת היער, הופר רק על ידי שריקת הרוח שהתחככה
על צמרות העצים. מזג האוויר היה מושלם. הרוח החמימה נשבה בעוד
בחוץ שרר קור מדגדג.
עננים מעטים וכסופים נראו בשמיים, כך שמפת השמיים היתה פתוחה
והיה ניתן לראות את הכוכבים נוצצים במלוא הדרם.
באמצע קרחת היער, בין עצי עד ירוקים וגבוהים, ניצב לו אגם
בדולח יפהפה שמימיו היו זכים וטהורים ואור הירח השתקף על
פניהם. מימיו עמדו במקום ונראו שלווים, כאילו לא הופרעו על ידי
הרוח או על ידי חיות היער. המים נצצו באורו הלבן של הירח ונראה
היה כאילו קסם הוטל על המקום.
העשב רשרש בשקט, עשב גבוה וירוק, עשב ירוק ורך, כאילו לא דרכו
עליו מעולם.
ושם, בין שני עצי ברוש גבוהים ישבו בשקט שני אנשים וצפו בירח
המלבב. השניים ישבו מחובקים כאשר ביד אחת חיבק הגבר את ביטנה
של האישה ובידו השניה ליטף ברכות את שערה. האישה בהתה בירח
במבט מעריץ ומדי פעם עצמה את עיניה תוך כדי חיוך קליל כאשר
נישק הגבר קלות את צווארה. סביב עצמם פרשו השניים שמיכה חומה
ועבה שהגנה עליהם מהקור ומהרוח. הם ישבו בשקט ולא הוציאו קול,
רק מתפעלים מיופי הבריאה.
מדי פעם חלפו על פניהם בעלי חיים קטנים שנהנו אף הן מהיופי.
שני שפנים צחורים רדפו אחד אחרי השני על העשב המלטף, עוצרים
מדי פעם ומתחככים אחד בשני כאשר פניהם נשואות לירח.
צבי יצא מבין שיחי הפטל השופעים והלך בזהירות אל עבר האגם. הוא
הרכין את צווארו ולגם מן מימי האגם השקטים. היכן שנגעה לשונו
החלו להיווצר עיגולים סימטריים במים שהתפשטו לעבר כל האגם.
הנוף הפסטורלי היה מרגיע, כאילו שמקום זה הוא היחידי שבו אין
צרות, אין דאגות.