אני כבר לא ילדה יותר
כבר אי אפשר לפטור אותי ב"ככה" או ב"כובע"
אני כבר לא ילדה יותר.
אני רואה דברים, שאף פעם לא ראיתי בעבר.
אף על פי שהם תמיד היו שם.

אני כבר לא ילדה יותר
אני מתחילה לחפש משמעויות לכל מיני דברים
ולא רק נהנית מהם, כמו בעבר.
אני כבר לא ילדה יותר.
אני משתנה
והסביבה שלי משתנה גם כן.

אני כבר לא ילדה יותר.
דברים שראיתי כמובן מאליו
מתבררים, במקרה הטוב, כשגויים.
ובמקרה הפחות טוב, כ"לא בטוחים"

אני כבר לא ילדה יותר
וגם לא החברות שלי.
גם הן לא ילדות
גם הן מחפשות משמעויות.
משמעויות שאין לי.

אני כבר לא ילדה יותר.
לא מבחוץ
בטח שלא מבפנים.
אני כבר לא ילדה יותר
אני משתנה
אם לטובה או לרעה -
זאת, לא אדע
אולי... כשאהיה אישה.

ובינתיים?
אני מבולבלת
הילדים מבולבלים תמיד.
אבל אני?
אני כבר לא ילדה יותר.