בארץ הזאת זהו טקס מוכר.
כלליו נוקשים, מלותיו ידועות, במתו מוכנה.
רק שחקניו נבחרים באקראי, מתוך הקהל.
(עשו, מאיר שלו)




אותו סיפור
בווריאציה שונה
אותו חיוך
אותה אהבה.
אותו השקט
שאחרי המלחמה.

ושוב -
הפרח נקטף,
המנגינה נקטעה.
נסגור,
נתחיל מהתחלה;

אותו הסיפור
לובש ופושט
שמות.
אותו התיאור
לובש ופושט
מדים.

שם אחר
שנה אחרת
משפחה שנשארת.

זה לא האדם
המת.
זה הקול הרועד שמספיד.




י' בשבט תשס"ד






====


ולכתב היד-
http://img3.imageshack.us/img3/3816/mispedbealma.jpg