|
ולא תוכל עוד לסבול את רעש העיר
ותעבור למקומה השפוי,
מדבר החולות הסוחף אותה אל עולמה הפנימי העמוק.
והוא זורם בעורקיה ומעיף אותה בקלילות
אל עולם השמש והאור
ואיתו הבדידות וקור הלילה
והיא לבד במדבר ומחפשת תשובה
ונמצאית שם עד יגיע הזמן
בו תבין היא שהמדבר הוא רק רקע
והיא עצמה - המקום השפוי.
ותהלך יום וליל והיא לבדה.
פוגשת בתנים נלחמת בעצמה.
נווה המדבר לא נראה באופק
כי היא לא מבינה שנווה המדבר
זו היא
בעצמה.
והמים הנשפכים ממנו היא נשמתה הבוכה.
ולבסוף הגיעה לקצה המדבר
והבינה שהיא בתחילתו של
הסיפור שאינו נגמר |
|
|
פתחתי רדיו במה
שמעתי שם את
התוכנית: יש עם
מי לאשר עם זה
שמאשר את
הסלוגנים, התקשר
גדעון רייכר
והתחיל לצעוק
ולעשות בלאגנים
על זה שהמאשר לא
מאשר לא
סלוגנים, בסוף
המאשר הוריד
אותו מהקו ושם
שירים שקטים של
הדודאים, לא כי
הוא התבאס פשוט
כי היה פיגוע.
ק. מרכוס מאזין
מכור ולא
מסלוגן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.