בתוך הלילה השחור, הרגוע.
פגשתי עלמה מסתורית,ושמה לא ידוע.

את פניה הסתיר השחור של הליל
אך עניה אמרו אהבה כמתוק היין.

ליבי הלם בפראות רק ממבטה.
הושטתי יד לעברה,לגעת, רק לדעת
ולפתע נעלמה דמותה כרוח הסערה.

שוטטתי ברחובות כמוכה סנוורים
מחפש אותה ולדמותה איין.

עניי עצומות, כבדות, עייפות
רוצה אותן לפכוח, אך הדמעות חונקות.

בכוחותיי האחרונים מביט אני לצדדים
ויפתי שוכבת לצידי כמלכת המלאכים.

חלום הריי חלמתי, ולחינם כאבתי
פחדתי לאבד את זו שאהבתי.