שמוליק כהן-לוז / תעתוע |
מלאכים מטיילים בארמון, עוברים, בלי מילים, נוסקים אל האור.
שוב תעתוע,
קטרים דוהרים במדרון. יורדים מפסים, נחים בתהום.
שלכת עוברת, נושרת עלים של זהב.
עם ערב שוזרת שורות של כתרים ופרחים לבנים מעלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|