והחושך, והשקט מפחיד עד כדי להחריד
למרות שהתרגלתי אליו
את נשמתי הוא עדיין מרעיד
ורק הצללים ורק הדמויות
מגשש.
אין לי את האור, ובפנים יש לי נשמה
הלב שלי זועק ולא מוצא נחמה
והשמש שבי לא זורחת לעולם
מתבודד.
אני רק חש דברים
אבל מרגיש אותם כל כך קרוב
העולם הפנימי שלי
מלא בכל כך הרבה חברים רועשים
שותק.
למרות שאת אמא לא ראיתי מימיי
אני יודע שאבא עזב
למרות הכאב והסבל הנורא
אל תרחמו עליי
אני מרגיש, ואוהב יותר טוב ממך
ואני יודע.
ואלוהים, מי הוא בכלל, לעולם לא אדע
אני יודע שהוא זה שגזל
והשאיר אותי בחושך, באפילה
אבל למדתי להסתדר
למדתי. |
