שוב אני פונה אליך, אל דף מכאוביי
שופך אני קינה אליך, אל סבל שיריי
ואין פזמון ולחן, רק מסכת מילים
משורר אלמוני ששואב את כל חכמתו מגדולים

והסוף לא ידוע,
והאזניים ערלות מלשמוע,
מחפשים שלום, מחפשים אהבה
רודפים אחרי השקט ועושים מהומה.

דברי תוכחות ומוסר, מיאנו לשמוע
הולכים לפי ליבם, ללא מרגוע
נתקלים בשאלות ובורחים מהתשובות
רודפים אחרי חלומות.

ואני, אינני איש תוכחות ומדון,
לא אני הוא שישנה את רצון ההמון,
אני אחד.

טלית עם פס תכלת, טלית מהולה בדם
דם חללינו שנפלו בעקבות הבלות ליבם.
וככה העולם מקריב חיים עבור מטרות
כסף, שוחד ומרמה - ביטוח חיים

ואתם, בני-אדם, חושבים שאתם יודעים הכל
ומוות וסבל של אדם אחד, גורם לשני לחיות ולגדול
וכמו צל אתם, שמשתנים לפי האור
ואין בכם שום פרטים - הכל שחור.