אותי אהבת
אך בכל זאת עזבת.
לא שכחתי את האושר שלחיי הכנסת,
את הפגישה הראשונה אחלום עליה כל לילה,
הנשיקה האחרונה על שפתיי נשארה.
המתנה הנפלאה שהשארת לי עדיין בתוכי
ילדנו אותך לא יכיר
אך הוא ידע איזה בן אדם טוב היית.
כל יום סיפורי עלייך הוא ישמע.
אותך אני עדיין אוהבת
לבי כואב מאז שעזבת,
דמעותיי זרמו על קברך,
על תמונותיך, על מחשבותיי ממך.
המחלה, זוהי אשמה.
ילדנו היא לעולם לא תקח
עלייך לא הצלחתי לשמור, סליחה
אך בילדנו המחלה לעולם לא תגע
זוהי ההבטחה האחרונה שלך אני עושה.



מוקדש לידיד החמוד שלי.... ניץ :)