ססרבברברבאאא ערס!!! אני לא בנאדם עצבני נשבע לך גבר... נו
בחייאת עח שלי תאמין לי!! עח שלי! עחי! ערס שלי! היא עשתה לי
רק טוב... היא היתה הזונע שלי אני מסביר לך!
אוקיי, מכירים ת'בנות האלו שאוהבות שמתייחסים אליהן כמו קקי,
כמו זונות? היא היתה פי 10 מזה, היא היתה "ה"זונע... ראסמי
עכשיו אחים שלי ערסים שלי, בבונים שלי, קופים מוטנטים שלי,
פראי אדם, חיות מערות, אנשי המאורות שלי... אני לא צוחק... טוב
נו, גם שימפנזות חסרי חוליות שלי... (איך אני? גבר או לא?)
היא היתה זונע אמיתית... ולא מדבר איתכם על הקטע של הלתת-לקחת
בסקס, היא פשוט היתה זונע עחו-שערמוטה עמיתית...
משעו דליקטיז!
הכל החל באיזה חורף שאותו אני זוכר בצורה אפוספריורית משהו...
אם כי שבמובן השרירותי של אלמנט האני העצמי שלי אני זוכר כי
הלילה היה קסום, האווירה רומנטית, הכוכבים נצצו, והזין שלי
עמד... מושלם.
התקשרתי אליה... היא עונה, אומרת "עלו? כן? מי זע?", אני אומר
לה... "זה אני, למה מי חשבת שזה יהיה מתוקע?"
אז היא אומרת "שום דבר לא נתקע!"
אז אני אומר לה... "מה נתקע?! קראתי לך מתוקה"
אז היא אומרת "אז למה אמרת מתוקע?"
ואז זה מה ששבר אותה... אמרתי לה "מזע?! יע בעמה! יא פוסטמע!"
"תסתמי את הפע שלך!"
ואז היא אומרת לי... (קלטו קלטו את זה בחייאת) "אני יודעת שאני
פוסטמע, אבל למה להגיד לי את זה ככה, זה לא מכובד ולא ראוי
לי"
עכשיו אני קולט מתי משחקים איתי ומתי לא... הייתי אומר אפילו
שאני די חכם בקטעים האלו... אז אמרתי לה... "טוב יא כלבע, אני
רואה שאת בכוונה מחפשת עוד צעקות... זין אם תקבלי את זה ממני,
אני ילד טוב, אני לא אוהב לצעוק ככה כמו מפגר על בחורות... כמה
שהן רוצות להרגיש כמו זונות, וכמו זבל אנושי ושכאילו כל גבר
שמדבר איתן לא רואה שום דבר חוץ מהחור שלהן... כמה שהן רוצות
שיהיה מישהו אמיתי שיהיה איתן בסדר, אבל לא מאמינות שזה קיים
ומסתפקות במחשבה שהן רק זיון חולף, כמה שהן לא מאמינות... אז
סעמק! שלא יאמינו... למה מי מת?! הפסד שלך יא כלבע, אפשר לחשוב
שיש איזה מקום בתת מודע שלך שאשכרה רוצה להרגיש כמו זונע, אולי
בגלל זה אתן באמת זונות... ולא סתם אתן חושבות בחיים לא תמצאו
את "העחד" העומו המזדיין בתחת הנחמד והדכאוני שלכן... שימות,
ינעל אמאמא שלו! ראסמי! הלו? הלו?! את עוד כאן?!"
"טווווו... טוווו... טווווו..."
יאללה כססססססאמממממקקקקק!!!! עוד זונע שלא מאמינה שיש נשמות
טובות בעולם. |
