|
את כה יפה.
עורך כה זח.
כל רצוני הוא רק לגעת בך.
אך רחוקה את כמו הכוכבים.
לא סתם כולם אותך פה אוהבים.
שפתיים אדומות כדם לך יש.
את כה יפה.
לגעת בך אני חושש.
ומבטך, מבט עצוב קמעה.
ומעינייך היפות נוזלת עוד דמעה.
וחיוכך, כחיוך מלאך המוות.
הוא מפתה אך קטלני.
רוצה אני אותך.
רוצה לגעת בך אני... |
|
|
בהתחלה לא היה
משהו מיוחד. סתם
הלכנו ברחובות,
הסתובבנו. אחרי
כמה זמן הוא רצה
לחזור הביתה,
אבל אני אמרתי
לו לא, היום זה
היום, היום אין
הביתה. לקחתי
אותו לגן מאיר,
לאחת הפינות
החשוכות, קשרתי
אותו לעץ,
הורדתי את
המכנסיים ועשיתי
לו מה שעשיתי.
אחר כך חזרנו
הביתה.
אחד, תל-אביבי,
מספר על טיול עם
הכלב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.