היא כל כך יפה, הילדה האדמונית הזאת.
היא כל כך רזה, הילדה האדמונית הקטנה.
העיניים הירוקות שחודרות פנימה וקוראות את כל הסודות
והמחשבות.
השפתיים הקטנות, כמו דובדבן קטן, לא מלאות ומקסימות, אבל הסדק
הקטן עושה אותן אמיתיות, כמו פגם במלאך שהופך אותו לאנושי.
אבל היא לא אנושית, הילדה האדמונית הקטנה, היא מושלמת מדי.
היא גורמת לאנשים לרצות לחבק אותה, הילדה האדמונית הקטנה, הם
באים לחבק אותה, חזק חזק, ולגונן עליה מפני מעולם.
היא נרתעת, הילדה האדמונית הקטנה. היא רוצה להיות נאהבת, היא
רוצה יותר מכל.
היא רוצה את הכאב שיברח החוצה, היא רוצה כל כך.
מסתגרת בתא הקטן ומתכופפת מקופלת.
ילדה אדמונית קטנה, מתכופפת לאסלה, רק רוצה להיות יפה.