שני משה / אכזבה |
היא מכה בך פתאום
כל כך הרבה ציפויות
שנופלות אל תוך תהום.
מהמקום הכי לא צפוי
שהרי אם היה זה צפוי, לא היתה זו אכזבה
כל כך הרבה דמעות
ואתה בסך הכל רצית אהבה.
עכשיו אתה יושב, מכונס בעצמך
כועס, ספק עליו, ספק על עצמך
אבל הרי אתה כבר יודע,
כי זאת לא הפעם הראשונה
אתה גם יודע, שלא תהיה זאת האחרונה
הרי אתה כבר יודע שבמהרה
תיתלה את כל הציפיות בחזרה
ותקווה, ותצפה ומאוד תרצה...
אבל בך היא שוב תכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|