פגשתי אותה כשהייתי צעיר. אילו זה היה אח"כ הכל היה טוב יותר.
כמה אני מצטער שזה לא קרה אח"כ. התאהבנו מהפגישה הראשונה. וזאת
הייתה הפגישה הראשונה של שנינו. לחוצים וחוששים מכל טעות קטנה,
כי בפעם הראשונה שעוברים את הגבול ונכנסים לשטח האויב זה באמת
מפחיד. אחרי כמה זמן, וזה כבר תלוי בבן-אדם כמה זמן, הפחד עובר
ואתה מתרגל להסתובב מעבר לגבול כששריקות הכדורים מקיפות אותך.
אחרי הכל, זה מה שאתה עושה כל חייך- מתרגל. ואנחנו התרגלנו אחד
לשנייה, וצעדנו יחדיו מעבר לגבול, שלובים אחת בזרועות השני,
מביטים אחד בשני כמו זוג יונים. החזקנו מעמד כמה שנים טובות.
המספר לא באמת משנה, העיקר שהחזקנו. ואהבנו.

היא הייתה הראשונה שלי. הראשונה שנתנה לי לאהוב אותה באמת
ובתמים.
לא רק ממרחק ובסתר,
לאהוב באמת,
לאהוב בתשוקה,
לאהוב בלי בושה.
דיברנו לתוך הלילה - שעות.
דיברנו על הכל ולא היו אף סודות.
לא שיקרנו אף פעם- גם לא אמרנו חצאי אמיתות.
אמרנו הכל. כל מה שצריך וכל מה שיש. הכל.

אבל כבר אחרי חצי שנה כרסם לו ספק. לוחש לי "תעבור הלאה. יש
הרבה דגים בים, המון פרות באחו, הגיעה הזמן לרעות בשדות
אחרים". הספק לא עבר מאילו. הוא בא בלי קריאה, בלי הזמנה,
ונשאר. צריך להרגיע אותו ולומר- "יהיה בסדר. יש סיבה שאני והיא
עכשיו כאן, מאוהבים כל כך". הספק התרצה, התנצל על הבלבול והלך
לרעות בשדות אחרים.
"זוגות אחרים זקוקים לי עכשיו", הוא אמר.
ואני רק שמחתי כי ממנו חשבתי שאני נפטר.
 
אהבתנו רק התעצמה עם הזמן. הפסקתי לחשוב באחד ודיברתי בזוג,
וכך גם היא, או בעצם הפוך: הפסיקה לדבר באחת וחשבה בזוג.
הכל היה נהדר, כי היינו מאוהבים והספק כבר עבר.
בילינו יחדיו ימים כלילות, מתנים אוהבים כדרך ליל-כלולות.
היה לנו כה טוב. אז למה לעזאזל הייתי צריך פתאום להתחיל
לחשוב?

מחשבות חרטות צצו במוחי. היכול להיות שלא לעד תהי שלי?
לפתע שב מר הספק הנורא, וסיפר על חבר שנטש חברה.
"איך שהוא מאושר שכך הוא עשה, אין לך מושג" הוא אמר.
אוי מר ספק באמת שאכזר.

הספק לא הרפה, הוא אחז בי בחוזקה.
הלעד תישאר עימה? באמת בחרתה בה דווקא?

מר ספק הבהיר לי את המלכוד-
את חברתך אתה אוהב, אבל גם את אימך. אין מה לעשות, זה לא מדד
להשוואה.
צריך לבחור באחת עימה יהיה לך הכי טוב שאפשר.
וכזאת תמיד יש, כי אינסוף דגים נמצאים שם בים, ויש ברקודה,
דולפין ויש גם לוויתן.
כל אחד מיוחד כל אחת טובה מאוד, אבל מעל לכל אף אחד לא מושלם.
ועדיין, צריך לבחור באחת עימה יהיה לך הכי טוב שאפשר.
ותמיד יש אחת יותר טובה. תמיד. לעולם.
וגם כשתעבור להבאה בתור,
תמיד יש אחת יותר טובה. תמיד. לעולם.
אבל הספק עם הראשונה, לא משאיר מקום לבחירה, אתה חייב לקום
ולעשות זאת במהרה.

אחרי שנים שעברו, אני חושב לאחור, ונזכר איך היה לנו טוב ביחד.
אני פוגש מכר ותיק אותו לא ראיתי שנים והוא מספר לי איך הוא
פגש מישהי כשהוא היה צעיר, ואם זה היה אח"כ הכל היה טוב יותר.
הוא ממש מצטער שזה לא קרה אח"כ.