לאן אני הולך?
אני בעצמי לא יודע.
מסתובב ושוב פעם חושב עליה.
לא יכול להפסיק, ראשי כבר מסתחרר.
עכשיו אני מעדיף, להיות בעולם אחר.
לא יוצאת מתוך ראשי,
היא כבר לא אוהבת אותי, עכשיו זה רישמי.
בחרת אחד אחר, כנראה יותר טוב ממני.
הלכת אליו ושכחת, שאני לצידך עודני.
כשהיא אמרה לי "לא", ליבי החסיר פעימה.
כנראה שאין אצלך, מקום לאהבה.

עכשיו אני בודד,
בחיים לא אתעודד.
לא אמצא נחמה בתוכי,
אך אמצא זיכרון בראשי.
שבועיים לא שמעתי את קולך,
כל מה שרציתי, זה לדעת מה שלומך.
אהובה יקרה, שברת את ליבי.
עכשיו אני רק מחפש, את מקומי.
אותך איבדתי, מה אפשר להגיד?
את זכרונך אנצור אצלי לתמיד.

פעם הייתי אף אחד, ואת נתת לי שם.
עכשיו כשאני לבד, אני מרגיש אשם.
את כמו שיר נכחד,
בתוך ליבי, יושב לו לבד.
הולך בשביל צידי, כנגד רצוני
כנגד אהבתי, שנחרטה בליבי.
אני לא מסוגל, איך אוכל?
לאן אני הולך?
כשאני חושב רק עליך.
מתי יגיע סופי? הו סופי המר
ליבי נשבר וליבך... מבוצר.
אני לא מסוגל להמשיך ללכת,
כשאני רואה שלשביל אין סוף.
אז אולי אפתור את צרותיי, במעוף.

למה אותי עזבת?
למה אותי השארת?
אין לי אף אחד, מרגיש כל כך לבד.
לאן אני הולך?...