New Stage - Go To Main Page

גילי דוד
/
דברי אליי

אהבה היא דבר כואב.
היא לא אוהבת אותך, אבל אתה רק אותה אוהב
היא עצובה ולא אומרת מה קרה.
היא לא רוצה לדבר.
היא לא רוצה לספר.
יושב בבית ומשתגע מרוב דאגה,
כל כך רוצה לדעת מה קרה.

אומר לה "אני אקריב הכל",
כי אני כבר לא מסוגל לסבול.
לראות אותך, בדיכאון,
אני יושב ומשתגע לי, בסלון.

מתקשר, היא לא עונה,
אז החלטתי לעזוב אותה.
לתת לה זמן, להירגע.
ומאוחר יותר לשאול שוב "מה קרה?"
מחכה ומחכה ולא יכול יותר
והיא..עדיין לא תספר

דברי אלי בבקשה,
כלום היא לא אמרה.
רק המשיכה ושתקה,
ואז היא אמרה, אולי בהזדמנות אחרת.
אולי אספר את האמת למרות שהיא כואבת.
טוב אני מקווה שגם את אותי אוהבת.

חוזר מתקשר, וקצת מברר,
ופתאום יש לה חבר!
מה אעשה? איך אגיב?
מדבר בשקט, לא רוצה לריב.

מתקשר,היא לא עונה,
אז החלטתי לעזוב אותה.
לתת לה זמן, להירגע,
ומאוחר יותר לשאול שוב "מה קרה?"
מחכה ומחכה ולא יכול יותר,
והיא.. עדיין לא תספר.

רגשותי כלפיה עדיין חזקים,
היא חוזרת ואומרת "הם לא אמיתיים".
איך את יכולה לדעת?
היא חוזרת ושותקת.

ושוב אני שואל מה קרה?
והיא, לא עונה...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 18/6/04 0:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גילי דוד

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה