מה יעשה האדם הפשוט, כשהוא מרגיש שחייו ריקים מתוכן? איך הוא
ימלא אותם באושר?
אבל לפני שהוא יחשוב איך הוא ימלא את חייו באושר, הוא צריך
לחשוב טוב טוב מהו האושר.
לפעמים נדמה לי, שבני האדם הראשונים כ"כ פחדו ממושגים כמו
"אהבה", "חברות", "אושר", עד שהם הכניסו את כל המשמעות של
המושג לתוך מילה אחת, והתעלמו מהמשמעות.
אז מהו בעצם "האושר", ואיפה ניתן למצוא אותו?
אם "האושר" היה חומרי, אז לא היו קוראים לו "אושר", כי בני אדם
לא נרתעים מחפצים. אם כך, יוצא ש"האושר" הוא מצב רוחני מסוים,
שבו האדם מרגיש שהוא ממצה את עצמו, וטוב לו.
זה נשמע כ"כ רחוק ובלתי מושג... איך אפשר לחיות פה ולהרגיש טוב
עם עצמך? הרי גם אם נחשוב שהגענו סוף סוף לאושר הנכסף, תמיד יש
איזה-שהוא פיצוץ גדול שסוחף אנשים, ואז זה כ"כ כואב להיות
מאושר...
כמה אנשים אני מכירה, שרוצים פשוט "לעוף למקום אחר". הם טסים
לחו"ל, אבל גם שם מרגישים חסרי מנוחה. זה לא פיתרון לשנות
מיקום גיאוגרפי. הבעיות נשארות בלב, והלב תמיד איתך. |