יובל שמחה / מהרהורי שריד ששרד |
מעשיי, שטחתי צרותיי, שטחתי בפניי. נשארו עצמות עץ חג-מולד מהן
נתרופפו חבלי כבד ולבלב. מעל פועל מפעל הטקסטיל מרחפת מכונה
מברזל, היא יכולה לקרוס עליו, היא אפילו לא תתעקם. ואני מרבצי,
פועל הטקסט הכושל, אפחד מנגיסה חסרת חישוב במזלג שישבור את
השן.
ביום שגילו את הסוריאליזם נמצאה תקווה אומנותית לאדם. הספקן
שחשב שגופו כה שביר - כשבחוץ נשבר עוד עולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|