"שלח לחמך, על-פני המים:  כי-ברב הימים, תמצאנו."
קהלת פרק י"א

"לכל, זמן; ועת לכל-חפץ, תחת השמים."
קהלת פרק ג

בפינה מרוחקת בקצה היקום ניצבת חומה מיושנת ובמרכזה - שער
כפול. בת שנים רבות החומה ורק בחודשים האחרונים החלו להופיע בה
מספר סדקים קטנים. שמועות רבות סיפרו על המקום שניצב מאחורי
החומה - גן פירות רחב ידיים אשר בו ציפורים נדירות יפות תואר,
איילים מקפצים ומשחקים ביניהם, ברווזים רוחצים בנהר. אך מהו
מקור השמועות תישאלו?

מספרים אנשים, אותם אנשים יודעי דבר, על הנזיר הותיק עטוי
הגלימה. נזיר שהיה מהלך בעולם ומפזר פירורים קטנטנים של תקווה,
לוחש סודות של אהבה, נותן מחוות של נדבה. בבקרים הוא היה תופר
חלומות בחוטי ארגמן וזהב ובלילות מחלקם בין הבריות, אלו שזכר
ואהב. וכשהיה מסיים לפזר את לחמו היה שוב חוזר לגנו, משקה
העצים, מנקש עשבים ומשחק עם ארנבים וסנאים.

והנה יום אחד, עת עלתה החמה ברקיע, נפתח שער כפול וחלוד לאור
שחר מפציע. הגן הנפלא נתגלה מבעד ודרך סדקי החומה, ונזיר אחד,
הוריד גלימתו והזמין אנשים לגנו.

"ומתוק, האור; וטוב לעינים, לראות את-השמש.  כי אם-שנים הרבה
יחיה האדם, בכלם ישמח; ויזכר את-ימי החשך, כי-הרבה יהיו כל-שבא
הבל. שמח בחור בילדותיך, ויטיבך לבך בימי בחורותיך, והלך בדרכי
לבך, ובמראי עיניך; ודע, כי על-כל-אלה יביאך האלהים במשפט.
והסר כעס מלבך, והעבר רעה מבשרך:  כי-הילדות והשחרות, הבל."
קהלת פרק י"א