יפתי,
כאור את לעיניי,
כשאני הולך לאיבוד את מאירה דרכי,
לא אל תבכי.

כאבים וצרות בחיים יש הרבה,
ומי כמונו, ציפורים נודדות בסופה,
יודעים שכל יום הוא שונה.
אבל בכל יום את יפה, אחרת.
ולא בגללי את בוכה.
את אומרת: "פחות ופחות".
יותר ויותר, שמח לראות,
את קורנת שמחה, היום מתבהר כששנה עוברת.

ואני לא ידעתי לפני שפגשתי,
שחלמתי אותך. גם כשלא מצליח לחלום,
מאמין רק בך.


יפתי,
כתכלת בשמיי,
כשאני לך צוק ובו משען,
בלעדייך - בלעדי, אין מקום ואין בו זמן.
העולם קיים בשביל שנאהב בו,
ומי כמונו, מלאכים נטושים בבשר,
יודעים, מאז אוחדנו,
גן עדן יכול להיות פה.

אבל בכל יום את יפה, אחרת.
גלי לי, האם עשיתי אותך מאושרת?

ואני לא ידעתי לפני שפגשתי,
שחלמתי אותך. גם אם לא מצליח לחלום,
עדיין מאמין רק בך.

אבל בכל יום את יפה, זוהרת,
אין צורך למילים,
מבטים מספקים התשובה,
אהבה לעדי עד אדע,
בך אשמח מעתה, עם כל שנה שעוברת.