זיק היה חתול לא רגיל
הוא רדף אחרי הכל- מעכבר עד פיל
ובינו לבין כל הכלבים בשכונה
מספיק להגיד שלא הייתה הבנה.
זיק רדף גם אחרי מכוניות.
חתול מטורף, לכל הדעות.
יום בהיר אחד, כך זה התחיל,
זיק נלחם שוב עם כלב- רק בשביל התרגיל.
באמצע הקרב פתאום לזיק נמאס
אז הוא ברח, משאיר את הכלב מבואס.
זיק חזר לביתו, אכל קצת בשר מהצלחת.
יש לציין שהוא היה חיה מטופחת,
אז מייד אחרי שסיים את הארוחה
התיישב להעניק לעצמו רחיצה דחופה.
הוא ליקק עצמו מכפה עד ראש והגיע עד זנב
כשמעבר לדלת נשמעה נביחה "חתול חצוף צא עכשיו."
זיק אפילו לא טרח לענות.
הוא סיים את המקלחת מעדנות.
רץ החוצה תוך שניות
וזינק על הכלב עם צפרניים שלופות.
הוא לא טרח אפילו לעצור להריח
סימני סכנה לפני שהגיח.
אבל הכלב הכיר את זיק
הוא היה מוכן לכל תרגיל וטריק.
הכלב גרר גיגית מים לדלת
וחיכה לראות את המזימה פועלת.
זיק נפל למים, שלא היו עמוקים,
אבל ההשפלה- ולהיות רטוב זה לא נעים.
זיק עם זנב בין הרגליים ויללות עלבון
והכלב רץ משם בנביחות ניצחון,
מספר ומפיץ בלי עיכוב
שניצח את זיק ועכשיו הוא רטוב.
זיק סוף כל סוף למד את הלקח:
לא להיחפז, לעשות הכל לבטח.
מאז זיק המציא המנון קטן
"לא למהר, החיפזון מן השטן"
הוא לא רודף אחרי כלבים ולא מכוניות
אבל אחרי עכברים כן
כי רע זה לא יכול להיות.