|
ביום השואה אתה תתקשר אלי
ותגיד שאתה מצטער
שאני בוכה
ותזכיר לי שוב
בקול מנוכר
בעל טון בוטח
הייתי מציל אותך
מידי המרצח,
מחכה לך
ביערות קודרים
בין עשן מיתמר
לגדרות
עוזר לך
למות
לפני שתשכחי
איך זה מרגיש
מבט
עיניי אדם
אוהבות
וכשאכרע משתנקת
מאפר ואבק
להקיא
תחת אור בדולח
תבוא לנעוץ בי
מבט אדם
אוהב
לאחוז שיערי בכוח |
|
|
גם כשנגמר לי
הכח, אני ממשיכה
וממשיכה. אני
מאד מחוייבת
למקצוע. ללכת על
המסלול מאד
מעייף אותי. אני
כבר מחכה לימי
הצילום. שמה
נותנים לשתות
בין צילום
לצילום. אבל רק
מים.
שירה, אחות של
מיכלי, דוגמנית
צמרת, בראיון
חושפני וייחודי
למגזין במה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.