מור לפיד / בוואדי |
ושם בוואדי הייתה מלחמה.
שם חירפו נפשם החיילים במדים הירוקים,
ובזכותם אני כאן, אדם חופשי.
כאן בוואדי לחמו עד טיפת הדם האחרונה,
שם בוואדי לחמו חיילי היחידה.
האם עטופה בשחורים נופלת על קבר בנה וצועקת: למה, למה זה קרה?
והצל"ש עובד דומם בחדר המסודר
כאילו הילד, החייל יחזור מחר.
והקבר הלבן מקובע בין הפרחים,
וכל מה שנותר הוא להדליק לזכרם נר
ולומר תודה לאל שבזכותם אנחנו קיימים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|