בטני רכה
ובתוכי ביצה
גודלת וגודלת
כה קשיחה היא קליפתה
את טבורי היא מתפיחה

אין איש כיצד יודע
אך לעולם אינה נסדקת
ועל שהיא מכילה
נכתבה כל התורה
אוי, זה כה נורא!

מוחו דואב
ונשמתו רכה
כי מסביבו ביצה
גודלת וגודלת
הוא גודל איתה

קליפתה היא אטומה
אין יוצא ואין כל בא
רגליו שוברות מתבעטות
ידיו דופקות ומתחבטות
אוי, איה היציאה?!

חש עצירות בנשמתי
קבס חונק את מהות הווייתי
איש אינו נמצא איתי
כאשר ביצה השתרשה בתוך אני

קשורה בשלשלאות עבות ומחלידות
לנפשי לרוחי ולתוכי
מקיימת תנודות מחרידות
מקשות עלי נשימתי

מנסה להתנער
משתדל להשתחרר
לא מסוגל להתעורר
זה מקהה, זה מעוור
אוי, כיצד לא אוותר?!


בשמיים שבר בענן
באינסוף מתגלה טעות בזמן
ברק יורד שאול
מבקע את חזי
והביצה -
מפנים גופי היא מקפצת
והביצה -
את הקרקע היא רוצצת
והביצה -
היא משתברת
היא נסדקת

קליפותיה כפאזל מתפרק
למראהו היקום שותק
מפלח את ההס
בכי עז ורענן
מפלח את ההס
כפי שלא נעשה מזמן

מטפס אל תוך חיקי
יונק מפטמתי
עיניו הזעירות
מביטות אלי עולם
חיוכו הוא שובבי
ומראהו תם
אוי, הוא כה מושלם!

ואני פותח דף חדש לבן
עת ראש זעיר מבצבץ אל תוך עולם
כותב אני אותו עבור כל העולם
ולעולם