אני יושבת לי לבד בין אלפי כוכבים
מחכה לך
אומרים שכוכבים זה דבר רומנטי
זה נראה שונה לגמרי
כשאתה לבד

אני נשרפת כל בוקר מחדש
כשהשמש עולה
הרי אין לי בשביל מה לקום
הקרניים פוגעות בי
ואין לי קרם הגנה
אני חיה מחדש את אותו סיוט כל יום
ככה זה כשאתה לא בסביבה

אני הולכת וחוזרת וחוזרת והולכת
יושבת וקמה וקמה ויושבת
אני מרגישה כאילו אני "על משהו"
חסרת מנוחה
חבל שאתה לא בסביבה

וכל לילה שבשמיים יש ירח
ושוב הכוכבים מחייכים אליי באימה
(ועושים לי צמרמורת)
אני מאבדת כל תקוה
לעולם לא אהיה ממש מאושרת
אני אומרת לבדידות לילה טוב
משלימה עם העובדה שמחר עוד מעט יבוא
מבט אחרון לכוכבים
אולי אתה שם?
כנראה שלא
אנחנו תמיד מפספסים אחד את השני
וזה קצת חבל

השמש מתחילה לעלות
אומרים שזריחה זה דבר רומנטי
זה נראה שונה לגמרי כשאתה לבד...