כבר שנים עברו אותו רוטינה ממשיכה, אין סימן לכך שזה יפסיק
ואולי טוב שכך.
אני יושב מול אותו שולחן הוא לא השתנה, הוא נשאר ככה כבר
שנים.
השולחן אולי נראה שונה אבל הוא אותו שולחן, אותו שולחן שהניב
את אותם הצלחות כבירות בעבר.
כן, אולי הוא נראה שונה הוא כבר לא מבריק כמו פעם, יש עליו
סימני עט ועיפרון, ומספר שריטות פה ושם אבל אני עדיין מאמין
בשולחן הזה.
אותו השולחן שאני יושב מולו כבר שנים, כאשר אני משרת אותו מדי
פעם והוא משרת אותי בקביעות.
למעשה אני יושב פה עכשיו וכותב על אותו שולחן.
אולי כשאמות גם בני יבין את גדולת השולחן הזה ולא יזרוק אותו
לזבל.
לכל אחד מאיתנו יש את השולחן הזה, אם רק נשכיל להבין את גדולתו
כולנו נצא נשכרים.
כולנו יכולים לחרוט על השולחן הזה את חותמנו! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.