אני חולמת
חולמת עליך
חולמת עלינו
חולמת על עולמות אחרים

אני צוחקת
צוחקת עליך
צוחקת ממך
אוהבת אותך תמיד

אני אוהבת את אור הירח
הוא מרגיע אותי
לעומת זאת השמש שורפת אותי
מכאיבה לי ומצליפה בי את קרניה.
ואני נשרפת.
נשרפת למוות
והולכת ללהבות הנפשיות.
הנשמה שלי נכבתה
האור בה גוסס.

אתה צוחק עליי במקום לעזור לי
ואני מפסיקה לחלום
מפסיקה לצחוק
את אור הירח כבר שכחתי
גם את שמי.

עכשיו אני מוכרחה לאהוב את השמש
אסור לי לשנוא אותה
אני יאהב אותה בגללך.

אתה מדהים אותי עם המבט הזה שלך.
העיניים האלה מזכירות לי את הימים ההם.
הימים הטובים.
כשעוד היינו הולכים לשדה ויושבים ומסתכלים על הירח
והעיניים שלך היו נוצצות
יפות שכאלה, מבריקות.
בגלל זה שנאתי את השמש!

כמה קל להאשים אותך בכל
אתה, אף פעם לא היית מסוגל לאהוב באמת.
הלוואי שתגיע לגיהנום שאני עברתי,
ותסבול את האש והשמש.
כמו שאני סבלתי בגללך.