ישבתי בכיתה ליד חבריי לשולחן, משתעמם בשיעורים, כשלפתע נכנס
מנהל הבי"ס אל הכיתה והודיע על תוכנית עזר של הכיתות המתקדמות
לחלשות - כל תלמיד ברמה של חמישה כוכבים מחוייב לעזור לתלמידי
שלושה כוכבים, כחלק מתוכנית עזרה לקהילה.
כל תלמידי הכיתה קיבלו דף ועליו שם התלמיד אותו הם יחנכו וזמני
הפגישות. עיינתי בדף שלי ועליו היה כתוב "ג'ן אוסטרק". לא
הכרתי את ג'ן.

התעוררתי בבוקר, התארגנתי לקראת בית הספר ובדקתי ביומני את סדר
היום. היום תהיה פגישת החונכות הראשונה עם ג'ן אוסטרק, אותה
אני חונך במסגרת עזרה לקהילה.

פגישתי עם ג'ן נקבעה ל17:00 בספרייה העירונית. הגעתי בדיוק חמש
דקות לפני הזמן וג'ן עוד לא הגיעה. התיישבתי ליד שולחן
וחיכיתי. שנאתי את הספרייה. הספרים האוטומטים שמקריאים את עצמם
עשו רעש נורא במקום, שלכאורה אמור להיות שקט. המשכתי לחכות עוד
מספר דקות ואז ג'ן הגיעה.

ג'ן היא ילדה דיי מוזרה ומסתורית. היא חיוורת, שיערה ג'ינג'י
ופניה מכוסות בנמשים. באופן מפחיד כל הפגישות שלנו תמיד היו על
נטו לימודים, בלי שום דיבורים חברתיים.

הגעתי הביתה בשעת ערב מאוחרת, אחרי פגישה עם ג'ן.
פתחתי את הדלת, ניטרלתי את האזעקה בזריזות ונכנסתי אל תוך
ביתי. הבית היה חשוך. משפחתי עברה לגור באנגליה עד סוף שנה
הבאה. אבי קיבל שם עבודה חשובה ואני החלטתי להישאר פה עם כל
החברים.
ירדתי כרגיל למרתף, שקוע בהרהורים על חייה של ג'ן, עליהם אני
לא יודע דבר. הדלקתי את המחשב ובדקתי אימיילים. תיבת האימייל
הייתה ריקה. עליתי חזרה למעלה, לחדרי, להתכונן לשינה. בדרכי
למעלה נשבה רוח חזקה אל תוך הבית. הייתי מופתע לגלות שהדלת
פתוחה, הרי הייתי בטוח לגמרי שסגרתי אותה. עליתי בזריזות
למעלה, לחדרי. החדר היה חשוך. הדלקתי את האור והופתעתי לגלות
את ג'ן עומדת.
היא פתאום, במכה, החלה לדבר. היא סיפרה לי על אמה, שמתה
כשהייתה צעירה, על אביה, שמאז מותה מכה אותה, ועל האנשים
והסמים שהיא מעשנת. למרות שלא הכרתי את ג'ן כמעט בכלל, הייתי
עצוב בשבילה וקיוויתי לעזור לה. הצעתי לה להשאר לגור אצלי
לתקופה מסויימת.

מה שהיה אמור להיות לתקופה מסויימת הפך למשהו קבוע. בהתחלה היו
באים כל מיני טיפוסים משונים לבית וצועקים. יום אחד נכנסתי
פנימה וגיליתי שיש מסיבה בבית. כעסתי מאוד על ג'ן והודעתי לה
שזהו, היא עברה את הגבול והכל נגמר.

קמתי בבוקר. ראשי היה נפוח. התאמצתי להקים עצמי מהריצפה. ידי
הייתה שבורה ודיממתי מהחזה. לא הבנתי מה קרה. כשהסתובבתי בבית,
בקושי, עם גופי הפגוע, שמתי לב שחסרים דברים: הטלויזיה,
הוידיאו ואפילו המקרר. קראתי לג'ן לעזרה, אך אף אחד לא ענה.
חיפשתי בבית ואין זכר לג'ן. ג'ן נעלמה.