השעה כרגע כמה דקות לפני שמונה בערב. אמא בחדר, בחושך, ובוכה.
הדלת פתוחה לרווחה כאילו רוצה שנשמע את הבכי שלה. ואני שומעת
אותו. שומעת אותו מעולה. אני כל כך שומעת אותו שבא לי לבכות
גם. אני שומעת אותו אולי כבר שנתיים. לעולם לא אשכח את הרעש
החרישי של הבכי הזה. זה הבכי של אמא שלי שאתה! אתה! גרמת לו.
ורציתי לומר לך בפשטות שאני שונאת אותך, אבא.
אתה נטשת את אמא בלי באמת לנטוש אותה. לא התגרשת מימנה, לא
עזבת את הבית. אבל בעצם עזבת אותה ועזבת אותנו, את הילדים שלך.
מעולם לא היית כאן בעצם. אתה רק בא הביתה אחרי ה"עבודה", מאוד
מאוחר, מתקלח, אוכל, רואה טלוויזיה ונרדם בסלון תוך כדי צפייה,
נכנס לחדר ונרדם. בבוקר אתה קם מוקדם, והולך ל"עבודה". כך כל
יום כבר במשך שנים. מילא, אם הייתם מתגרשים, נפרדים, מודים
שאהבתכם כבר נעלמה ואין בינכם שום דבר. הייתי מקבלת את זה. זה
משהו שקורה כמעט לכולם היום. אבל אתה משפיל ומבזה את המונח
"משפחה", ואתה משפיל נפשית את אמא.
רציתי לתאר לך יום טיפוסי בבית ביום שישי: אתה קם, מתלבש,
מתרענן ויוצא בצהריים מהבית. לאן? ביום שישי? שישי שאמור להיות
יום משפחתי? מה קרה לך חתיכת נבלה? איפה אתה חוגג כל יום שישי
כזה?
אמא בינתיים מתכנסת בתוך עצמה כי היא יודעת שאתה יוצא עוד מעט.
בסוף אתה יוצא, ואמא נכנסת למקלחת להתקלח ואפילו שהמים זורמים
שם, אני שומעת בברור את בכייה. אתה חוזר מאוחר בערב.
מגעיל שכמוך.
בכל פעם שאני רואה את הפרצוף שלך אני מקבלת בחילה. אני שונאת
אותך, אבא. לעולם לא אוכל לסלוח לך על מה שאתה עושה לאמא. על
מה שאתה עושה לי.
קצרה היריעה כדי לתאר את כל שאר הדברים הבלתי-יאומנים פשוט.
והאמת שאין לי כוח להכנס לזה. אני אקח את התמונות האלה שאני
זוכרת, ואני אקח את הסצינות המכאיבות האלה והצעקות ואת הבכי
הזה שאני זוכרת. אני אקח את כל זה ואני אשמור אותם לעצמי.

ביום מן הימים אתה תגיע לזיקנה ותצטרך עזרה. ואני מבטיחה לך
שאני לא אהיה שם בשבילך. לעולם לא היית בשבילנו ולא בשביל אמא.
והבגידה שלך בנו, במשפחה שלך... אתה עוד תצטער על זה.

להתראות, איש.
אני מקווה שעל סף מותך אולי תבין מה עשית כל השנים האלה. אולי
תשאל את עצמך למה לא נתת מעט כבוד לאמא שלי, לאשתך!!!
לבחורה הצעירה והיפה שעמדה איתך מתחת לחופה ושם נשבעת, נשבעת
לדאוג לה, ולאהוב אותה.
למה השפלת אותה? למה נטשת אותה לאנחות? למה התעללת בה ככה?

קשר דם הוא רק עוד סוג של קשר. וקשר כזה כמו שיש בינינו אני
מוותרת עליו.

להתראות,
מהבת שלך.

30-5-2004
א',   20:19