חשבתי על זה, והחלטתי, שאולי כדאי שתקדיש למה שעשית קצת
מחשבה.
קח לך שעה-שעה וחצי ככה... תחשוב.
אולי בעצם עדיף שמהתחלה תקדיש לזה יותר זמן,
כי אני יודעת שכשתבין, יקח לך זמן לעכל,
זמן לקבל את עצמך.
כשתבין שאתה, אותה נפש שמחה שנהנית לה מהחיים כרגע, כמעט הייתה
אחראית למות אדם.
לקצירתה של נפש חופשיה משדה החיים.
תחשוב על זה, שאתה כמעט דחפת אותי מהצוק בשתי ידייך החשופות,
שכמעט ובלעת בשבילי את הכדורים בשתי שפתיך, בלשונך, במילותיך.

וגם שלא עשית זאת, השארת בי את ההרגשה שלא יפריע לך כלל אם
אתאבד בעצמי, וזה גרוע יותר מלשים בידי את הרעל.