אור מלא / את |
ספינת-המדבר שלי
שיופייך ארוג בעולמי
ובסמטאותיי הצרות.
את
שחוכמתך שזורה בשערי
כפרחי לוטוס טריים
העורגים לאור החמה.
נפשי אינה יודעת מנוח -
את
אגם צלול המרווה את צמאוני
ומצמיא אותו בו בעת.
לעולם אל תחדלי, זוהי בקשתי היחידה,
לעולם.
אוהבת אותך כל כך,
עד לדקויותיו הקטנות של הכאב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|