את
ספינת-המדבר שלי
שיופייך ארוג בעולמי
ובסמטאותיי הצרות.
את
שחוכמתך שזורה בשערי
כפרחי לוטוס טריים
העורגים לאור החמה.
נפשי אינה יודעת מנוח -
את
אגם צלול המרווה את צמאוני
ומצמיא אותו בו בעת.
לעולם אל תחדלי, זוהי בקשתי היחידה,
לעולם.
אוהבת אותך כל כך,
עד לדקויותיו הקטנות של הכאב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.