אלי אור / דם הכלנית |
ועל הגבעה ועל הרגבים
שאספו אותך
ודמך
עולה בהם וזועק
ואני מביט בגשם המרטיב את פני ומתמזג עם הדמעות והכאב השותק
אל האדמה הקוראת לי אליך
בקול לא נשמע
אני אוסף פרורי רגבים אחרונים
ודם הכלנית מכתים את מגע ידי השותקות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|