מתבקשת לחייך ולא לעורר מהומות
לקבל באשר הוא יהא אשר יהא
לפקוח חזק עין ולעצום את השתיים
להמשיך בסנוורים לפזז נשמתך האוהבת
אל מול פניו ופני היקום
לשבת לקום לקום ולשבת

בכבוד השופט שלך איש לא יתנקש
הוא יפסוק בלי רחמים את עונשך המר
יביט נכחה ירצין הבעותיו
וישרבט על נייר לפניו -
היא שוב נשברה כמו תינוקת מעץ
נשבתה במורך פחדיה
הגיפה בטריקה פתיחות גפיה
הפנתה עורף חמוצה וגאה
שכחה את כל שעליו נשבעה

ובשקט בלילה בלי שאיש יתבונן
תרשה לעצמה לחבוט את ראשה בכר המפויס
תניח לנפשה להיסדק כערוץ נחל חרב
תשוב לחטט בחופזה בשיערה השמוט
לקרקר לעצמה - לא למות. לא למות.