|
מתבקשת לחייך ולא לעורר מהומות
לקבל באשר הוא יהא אשר יהא
לפקוח חזק עין ולעצום את השתיים
להמשיך בסנוורים לפזז נשמתך האוהבת
אל מול פניו ופני היקום
לשבת לקום לקום ולשבת
בכבוד השופט שלך איש לא יתנקש
הוא יפסוק בלי רחמים את עונשך המר
יביט נכחה ירצין הבעותיו
וישרבט על נייר לפניו -
היא שוב נשברה כמו תינוקת מעץ
נשבתה במורך פחדיה
הגיפה בטריקה פתיחות גפיה
הפנתה עורף חמוצה וגאה
שכחה את כל שעליו נשבעה
ובשקט בלילה בלי שאיש יתבונן
תרשה לעצמה לחבוט את ראשה בכר המפויס
תניח לנפשה להיסדק כערוץ נחל חרב
תשוב לחטט בחופזה בשיערה השמוט
לקרקר לעצמה - לא למות. לא למות.
|
|
|
והנה עוד פריט
טריוויה מעניין:
המכונית של
מויישה אופניק
היא מפגע
תברואתי והיתה
צריכה להיגרר
משם כבר לפני
שנים.
מכורה כפייתית
לרחוב סומסום |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.