|
היא תמיד הייתה חייכנית וחמודה, כולם אהבו אותה והיא אהבה את
כולם. אבל שום דבר לא מושלם. אף אחד לא ידע מה קורה איתה
מבפנים. טוב אנחנו יודעים:
"היי! אני בבית!"
הולכת למטבח.
" אמא את בבית? אהה אבא היי!"
"איפה היית?"
"אצל חברה"
"למה לא הודעת לי?"
"אמרתי לאמא"
"היא לא מעניינת אותי!"
"אבל..."
"לכי לחדר!"
הולכת.
"אמא! מה עשית לה? אידיוט! חיה! שיכור! אמא אמאלה את שומעת
אותי?"
"כן לכי מפה מהר!"
"טוב אמאלה אני אזעיק מישהו!"
רצה מהבית לרחוב
"הצילו!"
עוד יום רגיל בבית שלה. |
|
אצלי זה רק
שאלה...
(י. פופק מנסה
את
מזלו בתור
לאוטובוס) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.