מוקדש לאשה של מר רוצ'סטר....
בטרוף מושלם היא מתחבאה עכשיו ממנו
שם בעליית הגג בבקתה
היא יודעת שהוא כבר איננו איתה
לילה אינסופי עוטף אותה בשקט
איש אינו יודע איש גם לא בא
הוא יודע בפנים כמה יש בה עוד אהבה
היא יודעת
כבר יש אהבה חדשה בחייו
לא נכנעת היא עוד מרגישה
נראית כמו שטן אבל בפנים היא עוד אישה
היא יודעת
רואה את הכל בדמיון ברוחה
לא נכנעת היא עוד מרגישה
זכרון של אהבה נואשת בראשה
בטרוף מושלם היא נעולה בתוך החדר
הימים והלילות הופכים לגורל
הוא יודע שזה לא בסדר אבל...
חושך אינסופי עוטף אותה בשקט
הטרוף שולט כמו חיה בכלובה
הוא יודע בפנים כמה יש בה עוד אהבה
היא יודעת
כבר יש אהבה חדשה בחייו...
