ביום בהיר אחד נעלמה השמש למרות שבתחזית הבטיחו שלא יהיו עוד
עננים.
למחרת נעלמו השמיים ללא כל סימנים,
שבוע לאחר מכן בני האדם החיים על כדור הארץ החלו לשאול שאלות:
אולי אנחנו גרמנו להם ללכת, אולי נוכל לשכנע אותם גם לחזור.
אך עבר יום ועוד יום ודבר לא קרה וכבר לאף אחד לא היה אכפת
שהשמש לא חזרה.
"מתרגלים להכל", היו אומרים, "ומה כבר בכוחינו לעשות? רק בני
אדם אנחנו, לא יותר ולא פחות".
הטבע החל לדהות, עצים נעלמו, בעלי החיים לא התרבו עוד, לחיות
בלי אור כבר לא רצו.
מיום ליום העולם נרקב, נותרו רק שרידי אנשים ובגלל שגרשו השמש
נשארו רק צללים. |
