ליבי הוא חיית קרקסים
הכלואה בכלוב צלעותיי.
כשאני יוצא לרחובות העיר
הוא מפעם סביבי, כורך אותי אליו
בשלשלת ורידיו העקובה.
ואני מנסה למכור כרטיסים,
לכל שעובר ושב על פניי.
ליבי הוא חיית קרקסים,
ואני מציג אותו לראווה.
ליבי הוא חיית קרקסים.
כשהקהל סביבו הוא יודע שעליו לפעם בעליצות
אף שעיתים נדרשת אבחת שוט או חשמל.
ליבי הוא חיית קרקסים.
תמורת ליטרת בשר הוא מוכן לעבוד בחריצות
על כן צריך אני להאביסו ולהרעיבו לפרקים,
ואיני צריך לאלפו כלל.
ליבי הוא חיית קרקסים.
מבקרים שהוציאו מכיסם סכום נכבד
או אנשים שברצוני להרשים,
זוכים להציץ בליבי מקרוב.
עיתים אני אף נותן להם ללטף
והוא מוצא בידיהם מעט מרגוע.
אך הוא -
ככל חיה שנמשתה מהרחוב,
חושיו אט-אט קהו
ועיתים נתן לידיהם
להתקרב מספיק בשביל לפגוע.
ליבי הוא חיית קרקסים.
כלובו נועד להגן עליו
מפני פלישת אצבעות.
כשהאור כבה והזרקור כבר אינו נובר בעור הצרוב,
הוא זוכה למעט חופש אף שהוא כלוא בין ארבע צלעות.
והוא יודע היטב כי החופש המוחלט
עבור חיית במות, הוא החופש להיות עצוב.
וברגעים אלה הוא משוטט בחדריו,
ומכנס לתוכו וריד ועורקים.
ואופק שלם שזור בחוטי תוגה נפרש למולו
אף שאין ולו חלון אחד בחדרים. |