בעולם בו אנחנו חיים את חיינו, מבחוץ הכל נראה טוב ויפה,
אך כשנכנס אדם לחיינו הוא מוצא את כל מה שאי אפשר לרפא.
כולנו באנו לעולם כדי להיות לשחקנים, ואתה ילד יפה, בחיינו
היית השחקן הראשי, נולדת, דיברת, הלכת, צמחת, ואז ביום בהיר
אחד נעלמת.
ולמה? כי מישהו למעלה שכח שאנחנו לא צעצועים, שבגלל לכתך אנחנו
כואבים ואבלים.
ואתה יודע אח יקר,
אני שואלת את עצמי,
מי הוא אותו בורא עולם, שאומרים שאנחנו עם סגולתו,
שקיבלנו את אדמתנו, בגלל אהבתו,
שאנחנו כך אומרים ילדיו... אז איפה הוא נמצא עכשיו?
כשכאן בארץ הקודש חיילים נהרגים,
ושלפני 60 שנה נספו אלפיי יהודים,
שיש כאן פיגועים, ואנחנו נלחמים,
ושכמעט כל יום אנשים נהרגים בתאונות דרכים,
שהוא נותן מחלות איומות לכל כך הרבה ילדים.
שהוא לקח אותך ללא רחמים,
במשך שנתיים נתן לך לסבול כאבים,
שעברת את כל מדורי הגיהנום,
ותראה אח יקר איפה אתה נמצא היום.
בקשתי אלייך אחי היקר, אחי הצעיר הכל כך נהדר,
ביום מן הימים, ולפי מה שאומרים, אם יצא לך להפגש עם אלוהים,
בבקשה ממך תאמר לו שאנחנו לא צעצועים,
ואם אנחנו עם סגולה, שיפסיק להטיל עלינו מכה אחר מכה,
צרה אחר צרה, שיפסיק להכאיב למשפחות את הנשמה.

ולך אחי יקר- מוסרת את אהבתי,
מקווה יום יבוא ותשוב להיות יחד איתי,
בנתיים, הגעגוע רק גובר, והכאב אותי שובר,
יום יבוא, ואנחנו שוב נתקשר.

אוהבת המון ותיהיה חזק למעלה.