New Stage - Go To Main Page

הראל אדר
/
אולי אני צומח

בסוף הכלום אני רגוע,
תוהה על קנקני.
בדידותי נוזלת כמו מים,
חומקת בכף ידי.

וההזויי לא ממוקד.
והנראה כל כך הזויי.
פוחד להרתע
ומאמץ את השגוי.

לקראת נקודת ציון
גם בלתי ברורה,
המחשבה הנודדת
בלתי גמורה.

חוזרים ונישנים
לבטיי נעוריי,
כרגשות ישנים
שוב חוזרים אליי

בלבבינו אנו לפעמים
שוקדים אך ישנים.
מוחינו ככליפת השום
נקלף בדמעות תנין.

בדידותי מאין נובעת?
אולי מהסלעים בליבך.
שום חץ אינו מנחני
בנבכי אישיותך.

והחשש האם לעד יגבר?
והראות רק תכהנה?
ובתוכי מתי אצמח שוב?
או אולי אני צומח.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 17/6/04 1:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הראל אדר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה