שמוליק צ'ארלי / עוויתות |
עם העט שהוא הביא לי,
הספקתי לפתור רק כמה תרגילי מתמטיקה.
ולו רק בגלל העובדה,
שלא ידעתי מה לכתוב אחרי אותה ברכה;
שהפכה ילדה,
שיודעת לפתור כמה תרגילים-
לדבר אהוב כל-כך.
שיודעת להתרגש,
אבל בספק אם מרגשת.
ילדה,
שאחריי אותה ברכה,
לא מבינה
איך אפשר שמישהו שכותב כך,
יכתוב כך עליה...
ומתרגשת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|