פניו של הזמן
מביטות לעיני
לועגות
במבט מרחם.
הימים
כימי הלאה נמשכים
לא מראים לי שביל אחר.
החלטות של אתמול
של היום
נרמסות בשגרת הדקות
כרגיל
הכל קרוב אלי ובכל זאת כה רחוק.
התסלח?
התסלח לאזלת היד
ולחידלון הלב?
התסלח לידי הפוחדת
החומסת אושרך
השכם והערב?
אל תשכח
אתחנן
אל תשכח הבטחות שהבטחת
על ה-gloria ששם
על היופי
על השלמות.
הן ידעתי
בגונג לא תכה
לא תושיט את ידך
ותמות שם
עזוב על שביל הגלות.
זה החורף ודאי
והקור והחושך
ובבוקר תהיה שוב תקוה.
אך אתה היודע,
ציניקן שכמותך,
בערב תשב
לבדך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.