|
איך היינו בטוחים שהאהבה תשאר לעולמים
איך הבטנו בפניהם של המורים
כי בבית הספר התיכון שבו למדתי היו זגוגיות שקופות
וחצרות קרים
ואהבתי שם נערה
שגרמה לי לכתוב לה שירי אהבה
ולתת לציניות השחורה שלי לרדת לטובת דכאונות מחממים.
איזה זיוני שכל! נראה לכם?
היה כל כך חרא שזה לא יהיה מנומס לכתוב עד כמה! |
|
|
תאמינו לי
פלסטלינה יכולה
להיות מאוד
נקמנית
האלכימאי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.