הם עומדים, כאילו מחכים לי
מחכים שאני אענה להם על כל שאלותיהם
אני, האדם הכי בינוני שאני מכיר, ממני רוצים את התשובות
התשובות לסודות העולם, לסודות שלי
ואני, כמו ילד קטן ותמים אומר את האמת
אך ורק אותה, כי רק אותה אני מכיר
והם מאיימים כלוקחים אותי לעולם עצוב יותר, העולם שלהם
עולם מלא בשקרים ואהבה עצמית גבוהה וחוסר כבוד לזולת.
ואני, כמתנגד, רוצה לברוח, לרוץ מהם, אך לא יכול
כי אוהב אני אותם ולא אוכל לעזוב את אלה שאני אוהב.

אני משתגע מזה, מאנשים אלו,
האנשים שחושבים שהם יוכלו לקחת אותי ולהשתמש בי כבבובת
סמרטוטים,
ואני אומר להם פה בראש מלא גאווה וביטחון:
לא אתן לכם לשלוט בשביל הרצונות שלכם, כי אני בעצמי אנושי בעל
נפש אנוש
הם חושבים שאני יכול לעזוב מקום אחד שאני אהוב בו, מקובל בו,
לעולם שהאהבה היא חד צדדית, האהבה שלי.

אבל כמו כן, קשה העזיבה מאותם אנשים כי אותם אני אוהב בכל לבי.