רועי פרץ / ידיים ופשר הכמות |
אינה אלא קצה חוף ים
השמים אותם אני אוחז
אינם אלא צל של ספק
רגש הכמיהה אינו אלא
רגש טמא של
פשע נתעב
הרוח אותה אני מרגיש
נותנת כוח
בלתי נלאה
ידיים ופשר הכמות
אותם את אוחזת כרכושך
הים שלך
שעליו את מדברת
אינו אלא קצה קרנך
מבעדחלון
אני צופה
בענן וענן מתאחדים
את השמש ציירת לי
על מפת מדינתך
אני לא מבין
איך הצלחת
להחזיק עד כה
את שעצור בתוך ליבך
אם לאמת היו פנים
היא היתה נראית כמו...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|