ענת, אני לא יודע איך להסביר לך את זה
משהו כשאני רואה אותך רועד
ובוכה ואיני יכול לראות מה זה
שומע אותך- שומע את עצמי
שוב זועק מול חומת דעתי המגמגמת
הנשפכת דם ומתיזה דמעותיה
לומר לי:
"אותו מרחץ אובדנים שוטפני
לך הוא
הבדידות שכולה ציפיה צרופה
כולם לך"
ממים אתה ולמים תשוב
הוי כנרת כנרת, מה זה חשוב
ואני שב לשחות מתבשם מפונק
כמכור מחייך במבט מזוגג
כולי שלך, כולי שלך |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.