העוד מכרסם הספק בליבך?
האם זה הפחד, שעדיין מנחה אותך?
פקח את עיניך והבט בעולם
מושלמת היא יצירת האל עבור האדם,
וכל שנדרשנו לעשות
הוא לקבל את המתנה באהבה,
ולא בדמעות.
האם יכול היה האושר
לשכון קבע בעיניי
אם רואה הייתי את הסבל
שעברתי בחיי?
הסבל עבורי שיעור מועיל
ולא כזה "ביג דיל".
אני יודעת איך נראים
דברים בעיניך
או בעיני אחרים,
אך טעות בידיך...
זו לא אני שזוכרת
את בגידתך.
אני אוהבת,
וזה אתה,
שכועס על עצמך.
אני לך סלחתי,
אני את הקושי שכחתי,
ואתה...?
ההשכלת לסלוח לעצמך?