בטח אתה מזיין לה ת'צורה עכשיו, הא? אני מקווה שאתה מאושר, ובו
זמנית נגעלת רק מהמחשבה עליך עטוף בחום של ילדה. לא, זה עושה
לי להקיא.
ורק מהמחשבה שהידיים הגדולות והמגושמות שלך ליטפו את עורי,
ועכשיו משחקות לה בתלתלים, עושה לי להקיף את עצמי בשריון עמיד
לבני זונות שלא מגיעה להם הזכות לחיות בכלל, כמוך.
גם בה אתה נוגע כאילו היא חייבת לך את חייה? גם לה אתה מתרגם
קסמים למילים?
מחליא אותי לחשוב עליך נוגע בבשרי החשוף. המזל שעבר.

עבר מעוות היה לנו ביחד,ילד קסם. בוא נודה.
ועכשיו רק לשכוח אותך, רק להמשיך הלאה, לאסוף את השברים
ולחיות, כמו שלא חייתי בשנה האחרונה.
תהיו מאושרים שניכם, תהיו אומללים, בעצם אל תהיו בכלל מצידי.
שיהיו לך חיים מדהימים וכואבים. שתהיה לכם אהבה ענקית ושורטת.
שתמשיך להדהים אותך כל בוקר כשתקום לקפל אותך מכאב בכל לילה
כשתנסה לישון, ודמותה של אהובתך לא תרפה ממך.
שתצטער על כל מילה ומבט, על כל החלטה ושתיקה. שתלך.

לי כבר אין מה להגיד לך.
תורי לדבר בשפה של קוסמים, תורי לנגן לב שבור בשתיקות.
תורך לתרגם פיות לילדות עם צמות, תורך לפענח תופעות טבע
הרסניות ולטפטף על האושר דמעות מלוחות.

עד אז תמשיך להעריץ אותה ולפחד מעצמך.
עד אז היא בטח תבין אותך, ואתה תשתדל לשכוח ממני.
עכשיו כבר שום דבר לא ברור לי.
אני הולכת.

22.5.04